ישעיהו, פרק ס״ב, פסוק ז׳

קרה לכם פעם שרציתם משהו כל כך חשוב, עד שלא הפסקתם לבקש אותו שוב ושוב? זה בדיוק מה שמתבקשים לעשות הנביאים והצדיקים בכל דור ודור. הם מקבלים תפקיד חשוב: להמשיך להתפלל ולבקש מה׳ לגאול את ירושלים, ולא לוותר. נאמר להם וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ. המילה תִּתְּנוּ פירושה כאן לאפשר או לתת רשות, והכוונה היא שאסור להם לתת לה׳ מנוחה ושקט. זה ממש כמו בשיחה: כל עוד מישהו ממשיך לדבר, השני מקשיב לו. אבל ברגע שמפסיקים לדבר, משתררת שתיקה. לכן, הצדיקים צריכים להתפלל ברצף כדי שה׳ לא ישתוק ויבנה את העיר. עד מתי צריך להמשיך להתפלל? עַד יְכוֹנֵן, כלומר עד שה׳ יסיים את בניין ירושלים ויבסס אותה היטב במקומה, וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלִַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ, עד שתגיע הגאולה השלמה וירושלים תהפוך לעיר כל כך יפה ומפוארת, שכל העולם כולו ישבח ויהלל אותה.