בתשובתו לשאלת ה' מָה־אַתָּה רֹאֶה, ירמיהו מצביע על פער קיצוני ומוחלט בין שני סוגי התְּאֵנִים. הוא מתאר את הַתְּאֵנִים הַטֹּבוֹת ככאלו שהן טֹבוֹת מְאֹד באיכותן, שכן נלקטו מיד כשהבשילו והשתבחו. לעומתן, על התאנים האחרות הוא אומר וְהָרָעוֹת רָעוֹת מְאֹד, מאחר שהוזנחו ולא נלקטו במועדן. כתוצאה מהזנחה זו הן הרקיבו לחלוטין, עד למצב הקיצוני של אֲשֶׁר לֹא־תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ.
ירמיהו, פרק כ״ד, פסוק ג׳
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י מָה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ יִרְמְיָ֔הוּ וָאֹמַ֖ר תְּאֵנִ֑ים הַתְּאֵנִ֤ים הַטֹּבוֹת֙ טֹב֣וֹת מְאֹ֔ד וְהָֽרָעוֹת֙ רָע֣וֹת מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.