במענה לשאלת ה', ירמיהו אינו מסתפק בתיאור שטחי של המראה שנגלה אליו, אלא מחדד את ההבדל הבולט והקיצוני בין שני סוגי התאנים [ביאור שטיינזלץ].
כאשר הנביא מתאר את התאנים במילים טֹבוֹת מְאֹד וכן רָעוֹת מְאֹד, הכוונה היא שמצבן הוא קיצוני [מצודת דוד]. אין מדובר בטוב ורע יחסיים, כלומר שתאנה אחת טובה או גרועה רק בהשוואה לחברתה, אלא באיכות מוחלטת של התאנים מצד עצמן. יתרה מכך, מצבן הקיצוני של התאנים נובע מעיתוי לקיטתן: התאנים הטובות השתבחו ונעשו טובות מאוד משום שנלקטו מיד כשהבשילו, בעוד שהתאנים הרעות החמירו במצבן ונעשו רעות מאוד מאחר שלא נלקטו בזמן. הזנחה זו הובילה לכך שהרקיבו עד למצב של אֲשֶׁר לֹא־תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ [מלבי"ם].