ירמיהו, פרק ל״ג, פסוק כ״ו

הבטחתו של ה' עומדת איתנה, והוא מבטיח כי לעולם לא אֶמְאַס וידחה את זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי, אלא ימשיך מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ של דוד מֹשְׁלִים אשר ימלכו אֶל, כלומר על, זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב. הצירוף של יעקב ודוד מלמד שהמנהיג נדרש להיות גם מזרע יעקב וגם ממשפחת דוד, ויש המפרשים שיעקב רומז כאן לאהרן הכהן כדי לכלול יחד את משפחות המלוכה והכהונה. שמו של יִשְׂחָק נכתב בשי"ן במקום בצד"י בשל קרבתן בהגייה, וכן כדי להזכיר את צדקתו שמעוררת זכות על העם לקראת הגאולה. השבת המלוכה למלוא הדרה תתממש כִּי, כלומר כאשר, ה' יפעל באופן אקטיבי ואָשִׁיב אֶת שְׁבוּתָם של השבויים מן הגלות, וְרִחַמְתִּים.