נבואת הנחמה של ה' מתעמתת עם הייאוש העמוק של העם, החש כי המקום יישאר עזוב לנצח. כאשר העם מתבונן על ירושלים, המכונה בַּמָּקוֹם־הַזֶּה, הוא קובע כי חָרֵב הוּא, שכן המבנים נהרסו לחלוטין מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה. היקף הפגיעה מפורט גם ביחס אל בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם, שהם האזורים הרחבים והשטחים שמאחורי הבתים. מקומות אלו מתוארים במילה הַנְשַׁמּוֹת, מונח המבטא שממה ועזובה מוחלטת של הארץ עצמה, מצב חמור אף יותר מהרס בניינים שכן מֵאֵין יוֹשֵׁב בהם ואפילו עובר אורח אינו חולף שם.
ירמיהו, פרק ל״ג, פסוק י׳
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה עוֹד֮ יִשָּׁמַ֣ע בַּמָּקוֹם־הַזֶּה֒ אֲשֶׁר֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים חָרֵ֣ב ה֔וּא מֵאֵ֥ין אָדָ֖ם וּמֵאֵ֣ין בְּהֵמָ֑ה בְּעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְחֻצ֣וֹת יְרוּשָׁלַ֔͏ִם הַֽנְשַׁמּ֗וֹת מֵאֵ֥ין אָדָ֛ם וּמֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב וּמֵאֵ֥ין בְּהֵמָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.