נבואת הנחמה מבטיחה מהפך מוחלט במצבה של הארץ, כאשר השממה והחורבן יתחלפו במרחבים שוקקים של שלווה וחיים. המקום שניטש לחלוטין מאדם ומבהמה, עתיד להפוך לאזור מרעה פורה. הפרשנים מבארים כי בַּמָּקוֹם הַזֶּה הכוונה היא לירושלים, בעוד שהביטוי וּבְכָל־עָרָיו מתייחס לכלל ערי ישראל הנתוצות והחרבות.
ההבטחה היא שברחבי הארץ יקום שוב נְוֵה רֹעִים, כלומר מדור ומשכן קבוע לרועים. המילה מַרְבִּצִים מתארת שכיבה ומנוחה. הפרשנים מסבירים שתיאור זה של רועים המרביצים את צאנם נושא משמעות של שפע וביטחון: מחד, הצאן יתרבה מאוד, ומאידך, הרועים יוכלו לשבת ולתת לצאנם לנוח בכל מקום מתוך תחושת ביטחון מוחלטת וללא כל פחד.