שושלות ההנהגה של עם ישראל, המלכות והכהונה, עתידות לא רק לשרוד את כל תהפוכות ההיסטוריה והזמן, אלא גם לגדול ולהתרבות לממדים עצומים. ההבטחה קושרת בין גרמי השמים וטבע הבריאה לבין משרתי ה' בארץ, ומעניקה להם תוקף ונצחיות.
הפרשנים מסכימים כי המילה אֲשֶׁר משמעותה כאן היא "כאשר", והיא מופיעה ללא אות כ"ף הדמיון בתחילתה. ההשוואה בפסוק ברורה: כשם שכמות הכוכבים אינה ניתנת לספירה, וכשם שחול הים לא יִמַּד, כלומר לא ניתן למדידה, כֵּן אַרְבֶּה את זרע דוד ואת הלויים. בעוד שפעולת הספירה יכולה להתייחס גם לכוכבים וגם לחול, פעולת המדידה מתייחסת באופן ספציפי לחול הים בלבד [רד"ק].
מבחינה לשונית, המילה מְשָׁרְתֵי מקבילה למילה "משרתים". השמטת האות מ"ם המציינת לשון רבים והשארת האות יו"ד בלבד היא תופעה דקדוקית המוכרת במקרא [רד"ק, מלבי"ם].
מעבר להבטחה הברורה על ריבוי כמותי עצום של זרע דוד והלויים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], מסתתרת כאן הקבלה עמוקה בין שתי מערכות. משרתיו של ה' בארץ ירבו כמשרתיו בשמים, שהם צבא הכוכבים. המערכת התחתונה מקבילה למערכת העליונה ומגבילה אותה, וכשם שלמערכת השמימית ישנו טבע קבוע וקיים לנצח, כך גם המערכת הארצית תזכה לקיום יציב, נצחי ורב־כמות [מלבי"ם].