ירמיהו, פרק ל״ג, פסוק ה׳

תושבי ירושלים מסרבים להיכנע למצור והם בָּאִים לְהִלָּחֵם אֶת־הַכַּשְׂדִּים, כלומר בוחרים להילחם עמם בהתנגדות פעילה. החלטה זו גורמת לאויב לתקוף בכוח רב ולהרוס את בתי העיר, ובכך המגינים מביאים על עצמם את התוצאה של וּלְמַלְאָם אֶת־פִּגְרֵי הָאָדָם, כאשר הבתים החרבים הופכים לקברים מאולתרים המתמלאים בגופות ההרוגים. שורש האסון והטבח ההמוני נובע מן המצב של וַאֲשֶׁר הִסְתַּרְתִּי פָנַי, שכן ה' הסתיר את פניו מן העיר בגלל מעשיהם הרעים של התושבים. עם זאת, דווקא נקודת שפל קשה זו של חורבן תהווה את הבסיס שממנו תצמח בהמשך ישועה ורפואה לעיר.