ירמיהו, פרק מ״ז, פסוק א׳

יצא לכם פעם לקרוא סיפור על מאבק בין שתי ממלכות ענקיות, כשבאמצע נמצאת ממלכה קטנה שנקלעת למצב מסובך? זה בדיוק מה שקרה באותה תקופה. שני הצבאות הגדולים ביותר בעולם, מצרים ובבל, נעו ממקום למקום. צבא בבל הקיף את ירושלים, ופרעה מלך מצרים יצא עם צבאו כדי לעזור לממלכת יהודה. כשהבבלים שמעו שהוא מתקרב, הם התרחקו קצת. אבל פרעה לא נשאר להילחם, אלא הסתובב וחזר למצרים. בדרך חזרה, הוא תקף וכבש את העיר עזה, שהייתה שייכת לפלשתים. ממש באותו זמן הגיע דבר ה' אל ירמיהו הנביא. הנבואה הזו נאמרה אֶל פְּלִשְׁתִּים, כלומר היא נבואה שמדברת על הפלשתים. התזמון של הנבואה היה בְּטֶרֶם יַכֶּה פַרְעֹה אֶת עַזָּה, כלומר בדיוק לפני שפרעה מלך מצרים תקף את העיר שלהם. למרות שפרעה כבש רק עיר אחת, הנבואה באה להזהיר את הפלשתים מפני סכנה גדולה ומקיפה הרבה יותר. צבא בבל עתיד להגיע מהצפון ולכבוש את כל ארץ פלשתים כולה. מלך בבל החליט לעשות זאת משום שהפלשתים היו חברים ובעלי ברית של ערים אחרות שהוא נלחם בהן, והוא פשוט רצה למנוע מהפלשתים לעזור לחברים שלהם בזמן המלחמה.