ירמיהו, פרק מ״ז, פסוק ג׳

Jeremiah 47:3Sefaria

מִקּ֗וֹל שַֽׁעֲטַת֙ פַּרְס֣וֹת אַבִּירָ֔יו מֵרַ֣עַשׁ לְרִכְבּ֔וֹ הֲמ֖וֹן גַּלְגִּלָּ֑יו לֹא־הִפְנ֤וּ אָבוֹת֙ אֶל־בָּנִ֔ים מֵרִפְי֖וֹן יָדָֽיִם׃

קרה לכם פעם ששמעתם רעש פתאומי וחזק שגרם לכם לקפוא במקום מרוב בהלה? תארו לעצמכם את הרעש העצום של צבא גדול שמתקרב. בהתחלה שומעים את קול שַׁעֲטַת, שזו הדהרה והמכות החזקות של פרסות הסוסים על האדמה. הסוסים האלו נקראים אַבִּירָיו, כי הם סוסים חזקים וגיבורים. אל קול הדהרה מצטרף רעש חזק של המרכבות עצמן: מֵרַעַשׁ לְרִכְבּוֹ הֲמוֹן גַּלְגִּלָּיו, כלומר הרעש הגדול והמפחיד של המרכבות והגלגלים שלהן.


כל הרעש הזה נועד לעשות דבר אחד, להפחיד מאוד את מי שמותקף. הפחד הזה כל כך משתק, עד שקורה דבר עצוב: לֹא־הִפְנוּ אָבוֹת אֶל־בָּנִים. בדרך כלל, כשיש סכנה כמו שיטפון, אבא מיד רץ להציל את הילדים שלו. אבל כאן, הבהלה מהצבא כל כך גדולה, עד שהיא משתקת את האבות והם לא מצליחים אפילו להסתובב כדי לעזור לילדיהם. הסיבה לזה היא מֵרִפְיוֹן יָדָיִם. זה לא אומר רק שהידיים שלהם חלשות, אלא שהם מרגישים ייאוש מוחלט ואין להם שום כוח בלב או בגוף לעמוד מול האויב.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ב׳
פסוק ד׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.