אימת צבא האויב המתקרב מתחילה מִקּוֹל שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת אַבִּירָיו, הצעדים וההכאות החזקות של פרסות הסוסים החזקים בקרקע. אל דהרה זו מצטרף שאון המרכבות והמולת הגלגלים, מֵרַעַשׁ לְרִכְבּוֹ הֲמוֹן גַּלְגִּלָּיו, שילוב קולות שנועד לעורר חרדה בקרב המותקפים. הפחד העצום משתק את מידת הרחמים הטבעית, עד כדי כך שלֹא־הִפְנוּ אָבוֹת אֶל־בָּנִים כדי להצילם, בניגוד לשיטפון מים שבו אב ממהר לעזרת ילדיו. חוסר אונים טראגי זה נובע מֵרִפְיוֹן יָדָיִם, מצב של ייאוש מוחלט ואובדן כל כוח פיזי ונפשי לעמוד מול האויב ולהינצל.
ירמיהו, פרק מ״ז, פסוק ג׳
מִקּ֗וֹל שַֽׁעֲטַת֙ פַּרְס֣וֹת אַבִּירָ֔יו מֵרַ֣עַשׁ לְרִכְבּ֔וֹ הֲמ֖וֹן גַּלְגִּלָּ֑יו לֹא־הִפְנ֤וּ אָבוֹת֙ אֶל־בָּנִ֔ים מֵרִפְי֖וֹן יָדָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.