זעקת כאב מופנית אל כלי המשחית, בתחינה שיחדל ממסע ההרג הבלתי פוסק הניתך על הפלשתים. בלשון קריאה פונה הנביא הוֹי אל חֶרֶב לַיהֹוָה, ומדגיש כי זוהי פורענות שנגזרה מאת ה' ולא נשק רגיל. הוא זועק עַד־אָנָה לֹא תִשְׁקֹטִי, כלומר עד מתי תמשיכי להכות ללא מנוחה כפי שהכית בעבר. תחילה דורש הנביא מן החרב הֵאָסְפִי אֶל־תַּעְרֵךְ, שתיכנס חזרה אל הנדן והאויב ישוב לארצו, אך אם תישאר שלופה הוא מתחנן שלכל הפחות הֵרָגְעִי וָדֹמִּי, שתמצא מרגוע ושתיקה ולא תמשיך להרוג בתמידות.
ירמיהו, פרק מ״ז, פסוק ו׳
ה֗וֹי חֶ֚רֶב לַיהֹוָ֔ה עַד־אָ֖נָה לֹ֣א תִשְׁקֹ֑טִי הֵאָֽסְפִי֙ אֶל־תַּעְרֵ֔ךְ הֵרָגְעִ֖י וָדֹֽמִּי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.