איוב, פרק כ׳, פסוק י״ח

הרשע נאלץ בעל כורחו להיות מֵשִׁיב יָגָע, כלומר להחזיר לאחרים את הרכוש שעמל לגזול, ולכן הוא וְלֹא יִבְלָע ואינו מצליח ליהנות מפרי טרחו או מרווחיו הנוכחיים המשמשים לכיסוי חובותיו. העונש מגיע במידה כנגד מידה כְּחֵיל תְּמוּרָתוֹ, שכן כגודל העושר שצבר, כך גדולה המפלה והצער שיבואו בחילופיו ובתמורתו. בשל אובדן זה הרשע וְלֹא יַעֲלֹס וישמח לעולם, מתוך הבנה מרה שלא יוכל לשוב למצבו הקודם. מנגד, יש המפרשים את הפסוק כהדרכה מוסרית לאדם הסובל ייסורים באהבה ומסתפק במועט, אשר מוזהר כי ללא מעשי חסד וצדקה הוא יאבד את טובתו ולא יזכה לשמחה אמיתית.