האויב שָׁלַף את נשקו, חרב או חץ, וַיֵּצֵא מִגֵּוָה, כלומר מתוך הנרתיק או ממש מתוך גופו של הנפגע לאחר שפילח אותו. הלהב המצוחצח והמהיר, וּבָרָק, מכה מִמְּרֹרָתוֹ, ופוגע בכיס המרה של האדם או נושא עמו ארס מריר וקטלני. לחלופין, התיאור עשוי לשקף מחלה פנימית שה' שולח בגוף האדם, או זעם של אדם עשיר המתפרץ מתוך גאווה על החלש ממנו. בעקבות הפגיעה הקשה יַהֲלֹךְ עָלָיו אֵמִים, והאדם מוכה בפחד וחרדה, בין אם מאימת התוקפים ובין אם מקריסה נפשית וטירוף.
איוב, פרק כ׳, פסוק כ״ה
שָׁלַף֮ וַיֵּצֵ֢א מִגֵּ֫וָ֥ה וּ֭בָרָק מִֽמְּרֹרָת֥וֹ יַהֲלֹ֗ךְ עָלָ֥יו אֵמִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.