מפלתם של הרשעים מתאפיינת לא רק באובדן מוחלט, אלא גם בפתאומיות והשפלה עמוקה. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה כְּגֶלְלוֹ נגזרת ממשמעות של צואה וגללי אדם [רש"י, מצודת ציון, רלב"ג, אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ]. לפי גישה זו, הרשע יאבד במהירות ולצמיתות, בדיוק כפי שצואה מושלכת, נשרפת עד תום ואינה מותירה אחריה כל זכר [מצודת דוד, אבן עזרא]. הצלחתו ומעמדו הרם של הרשע אינם אלא כמגדל של גללים שסופו הבלתי נמנע הוא התפוררות וכליה [ביאור שטיינזלץ]. ברובד נוסף, מדובר באדם שטינף את ארמונו של מלך בחטאו, ולכן הוא מסולק ומושמד לאלתר [אלשיך].
לעומת זאת, יש המפרשים את המילה כְּגֶלְלוֹ מלשון גלגול [מלבי"ם, רמב"ן]. לפי פירוש זה, ברגע שהרשע יתגלגל ויסטה אפילו מעט ממקומו הרם, הוא יצנח מיד מטה כאדם הנופל מגג גבוה אל בור עמוק, ויאבד לנצח מבלי שיוכל לעצור את הנפילה [מלבי"ם, רמב"ן].
חלקו השני של הפסוק, רֹאָיו יֹאמְרוּ אַיּוֹ, מתאר את תדהמת הסביבה לנוכח ההיעלמות המהירה. מכיוון שהמפלה אינה הדרגתית אלא פתאומית לחלוטין, אלו שראו את הרשע בשיא הצלחתו רק רגע לפני כן, יחפשו אותו וישאלו בהשתאות היכן הוא וכיצד נעלם, שכן לא נותר ממנו זכר [מצודת דוד, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, קיימת זווית ראייה ייחודית ולפיה השאלה "איו?" אינה נובעת מהיעלמותו הפיזית של הרשע, אלא משינוי מהותי שחל בו: זיוו, קומתו ואיכותו השתנו כל כך בעקבות החטא והמפלה, עד שהרואים אותו כלל אינם מזהים שזהו אותו אדם. מצב זה משול לקריאתו של ה' לאדם הראשון "איכה" לאחר שחטא, המרמזת על אובדן מעמדו הקודם [אלשיך].