האדם הרשע נקשר למחשבותיו ולמעשיו הרעים כאל מעדן שהוא מגלגל בפיו, ומרוב אהבתו אליהם הוא יַחְמֹל עָלֶיהָ וְלֹא יַעַזְבֶנָּה. הוא שומר את הרעה מוסתרת ומונע ממנה לצאת החוצה בדיבור משום שעדיין אין בו העזות לגלותה, ולכן הוא וְיִמְנָעֶנָּה בְּתוֹךְ חִכּוֹ. לחלופין, ניתן להבין שמילת השלילה נמשכת גם להמשך, כך שהרשע כלל לא מונע את הרעה מעצמו. אף על פי שהוא חש היטב בחיכו שמדובר בדבר מזיק ומסוכן, הוא מכניס אותו לגופו מתוך ביטחון עצמי מופרז בכוחו לעכל דברים קשים.
איוב, פרק כ׳, פסוק י״ג
יַחְמֹ֣ל עָ֭לֶיהָ וְלֹ֣א יַעַזְבֶ֑נָּה וְ֝יִמְנָעֶ֗נָּה בְּת֣וֹךְ חִכּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.