אדם הצובר נכסים בדרכים פסולות לא יזכה ליהנות מהם לאורך זמן, שכן הוא ייאלץ להשיב את החַיִל והעושר שהוא בָּלַע ואגר, וַיְקִאֶנּוּ החוצה. עיקרון זה תקף גם אם מדובר במאכל מוצק וקשה לעיכול, או באוסף של מילים קשות ורעות שהאדם שמר בקרבו, שאותן יקיא לבסוף בבת אחת ויוסיף על ייסוריו. אובדן זה נובע מהשגחה והתערבות אלוהית ישירה, שבה אֵל מגרש ויֹרִשֶׁנּוּ בכוח את אותו עושר, מאכל או רע מִבִּטְנוֹ של האדם. נישול זה מתבצע על ידי ה' באופן מוחלט, כך שאפילו אם הדבר כבר הספיק להתעכל, הוא יוציא אותו משם.
איוב, פרק כ׳, פסוק ט״ו
חַ֣יִל בָּ֭לַע וַיְקִאֶ֑נּוּ מִ֝בִּטְנ֗וֹ יֹרִשֶׁ֥נּוּ אֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.