איוב, פרק ל״ה, פסוק י״ג

הטענה כי ה' מתעלם ממצוקות האדם היא שקר מוחלט. אף שלעיתים נראה כי הוא מאריך אפו לרשעים, זוהי אמירת שָׁוְא לחשוב כי אֵל לֹא יִשְׁמַע את זעקת העשוקים, שהרי שַׁדַּי משגיח על הנעשה בארץ ואין דבר שלֹא יְשׁוּרֶנָּה, כלומר לא יראה. מנגד, ייתכן שהכוונה היא שה' פשוט אינו מקשיב לדברי שקר והבל. לפי גישה זו, מכיוון שאיוב מאשים את ה' בחוסר צדק, תלונותיו נחשבות לדיבור שָׁוְא שה' בוחר שלא לשמוע ולא להתבונן בו.