איוב יפצה, כלומר יפתח את פיהו, בדברי הבל כשהוא טוען שה' מעוות משפט ומתעלם מבני האדם. הוא מדבר בבלי דעת משום שאינו מבין שמעשי האדם משפיעים רק על עצמו ושהוא למעשה הסיבה לסבלו. בין אם ייסוריו הקשים שיבשו את שכלו ובין אם איבד שליטה לאחר פליטת פה קטנה, איוב יכבר, כלומר ירבה ויגזים, במלין שהן מילים ריקות. כך, מתוך ראייה חלקית של המציאות, הוא גוזר מסקנה שגויה על דרכי ההשגחה.
איוב, פרק ל״ה, פסוק ט״ז
וְ֭אִיּוֹב הֶ֣בֶל יִפְצֶה־פִּ֑יהוּ בִּבְלִי־דַ֝֗עַת מִלִּ֥ין יַכְבִּֽר׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.