אליהוא מבהיר לאיוב כי עונשו קל ביחס למה שבאמת מגיע לו, וזעמו של ה' שפָּקַד אותו, אַפּוֹ, נחשב כעין לא כלום, כִּי־אַיִן. ה' נוהג בו ברחמים כאילו וְלֹא־יָדַע ואינו רואה את בַּפַּשׁ, כלומר את ריבוי והתפשטות חטאיו, אך איוב סבור בטעות שההשגחה פשוט מתעלמת מריבוי צעקותיו. כיוון שונה מפרש כי ה' מסתיר את פניו מאיוב משום שהרשע התרבה בעולם ללא מחאה מצידו. מנגד, יש המסבירים את ריבוי הייסורים בכך שה' מסר את הדין למלאך משחית, אשר אינו יודע גבול ומרבה את הסבל ללא חמלה.
איוב, פרק ל״ה, פסוק ט״ו
וְעַתָּ֗ה כִּי־אַ֭יִן פָּקַ֣ד אַפּ֑וֹ וְלֹֽא־יָדַ֖ע בַּפַּ֣שׁ מְאֹֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.