איוב, פרק ל״ה, פסוק ב׳

אליהוא מתעמת עם תלונותיו של איוב כלפי הצדק האלוהי ושואל אותו הֲזֹאת חָשַׁבְתָּ לְמִשְׁפָּט, כלומר, האם אתה סבור שדבריך ישרים וראויים להישמע במשפט מול ה'. אליהוא ממשיך ומצטט את איוב, אָמַרְתָּ צִדְקִי מֵאֵל, אמירה שמשמעותה העיקרית היא שאיוב רואה עצמו צדיק יותר מה', מתוך אמונה שהוא סובל על לא עוול בכפו בעוד ה' עושק את גמולו. גישה אחרת מפרשת כי איוב טוען שצדקתו נובעת מאת ה' בגזירה מראש וללא בחירה חופשית, ולכן ממילא אינו זכאי לשכר על מעשיו. מול טענות אלו, אליהוא מפריך את התפיסה שה' נטש את הנהגת העולם לעיוורון הגורל, ומבהיר כי אף שמעשי האדם אינם משפיעים על הבורא, המשפט האלוהי שריר וקיים לטובת הנבראים.