איוב, פרק ל״ה, פסוק ח׳

מעשיו הטובים והרעים של האדם אינם משפיעים על ה' בשום צורה, אלא נוגעים אך ורק לבני אדם אחרים. רק לְאִישׁ־כָּמוֹךָ או וּלְבֶן־אָדָם, כלומר לאדם החי בסביבתך ושווה אליך בערכו, יכולים להזיק מעשי רִשְׁעֶךָ, ורק לו יכולה להועיל צִדְקָתֶךָ. משום כך, המושגים טוב ורע מוגדרים מלכתחילה על פי השפעתם על הזולת, וחטאים שבין אדם לחברו נחשבים לחמורים במיוחד כי הם גורמים נזק ממשי. מכיוון שה' אינו מרוויח או ניזוק ממעשים אלו, מנגנון השכר והעונש פועל כחסד אלוהי או כתוצאה טבעית של המעשים, שבאמצעותם האדם בונה חברה שלווה או מחריב אותה.