קרה לכם פעם שעשיתם משהו בטעות, אבל מישהו ממש כעס עליכם ולא רצה להקשיב להסברים שלכם? בתקופת התנ"ך, אם אדם פגע באדם אחר וגרם למותו לגמרי בטעות, המשפחה של ההרוג הייתה כועסת מאוד. קרוב המשפחה שרצה לנקום נקרא גֹּאֵל הַדָּם. כדי לעצור את מעגל הכעס ולמנוע עוד פגיעות, ה' ציווה להכין ערים מיוחדות ובטוחות. האדם שפגע בטעות היה צריך לָנוּס, כלומר לברוח מהר, אל אחת מהערים האלה. הערים האלו נועדו להיות לְמִקְלָט, מקום שקולט את האדם ומגן עליו כדי שגואל הדם לא יפגע בו מתוך סערת רגשות. ההגנה הזו ניתנת רק למי שפעל בִּשְׁגָגָה בִּבְלִי דָעַת, כלומר בטעות גמורה ובלי שום כוונה רעה. כל שש ערי המקלט פתוחות לכולם באופן שווה, אך הן יכלו להתחיל לפעול ולשמור על אנשים רק אחרי שכל השש היו מוכנות ומוגדרות רשמית לתפקיד החשוב הזה.
יהושע, פרק כ׳, פסוק ג׳
לָנ֥וּס שָׁ֙מָּה֙ רוֹצֵ֔חַ מַכֵּה־נֶ֥פֶשׁ בִּשְׁגָגָ֖ה בִּבְלִי־דָ֑עַת וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְמִקְלָ֔ט מִגֹּאֵ֖ל הַדָּֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.