שופטים, פרק י׳, פסוק ט״ז

קרה לכם פעם שראיתם מישהו שאתם אוהבים סובל או עצוב, והרגשתם שאתם פשוט לא מסוגלים לראות אותו ככה יותר? זה בדיוק מה שקורה כאן בין ה' לעם ישראל. אחרי שהעם מחליט לחזור בתשובה באמת, הם עושים שני דברים חשובים. הפסוק מספר שוַיָּסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִקִּרְבָּם וַיַּעַבְדוּ אֶת ה'. כדי לתקן באמת, לא מספיק רק להפסיק את המעשים הרעים, אלא צריך גם לעשות מעשים טובים. לכן, קודם כל הם זרקו את הפסלים והפסיקו את החטאים, ומיד אחר כך חזרו לעבוד את ה'. כשה' ראה את השינוי האמיתי שלהם, הפסוק מתאר שוַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל. התורה משתמשת כאן במילים של בני אדם כדי לעזור לנו להבין את הרחמים הגדולים של ה'. המשמעות היא שה' כביכול לא יכול היה להכיל יותר את הצער והכאב של עם ישראל, והוא פשוט לא היה מסוגל לראות אותם ממשיכים לסבול.