קרה לכם פעם שעזרתם למישהו שוב ושוב, וכשהוא פנה אליכם לבקש עזרה נוספת, הרגשתם שהוא קצת שכח את כל מה שכבר עשיתם למענו? כעת בני ישראל צועקים אל ה׳ שיעזור להם, וה׳ עונה להם כדי להזכיר להם את כל הטוב שעשה עבורם בעבר.
כאשר כתוב וַיֹּאמֶר ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הכוונה היא שה׳ לא דיבר אל העם ישירות, אלא העביר להם את המסר דרך נביא. תפקיד הנביא היה להסביר לעם בדיוק במה הם טעו, כדי שלא יוכלו להתחמק ולהגיד שלא עשו שום דבר רע. ה׳ מזכיר להם איך הציל אותם מִמִּצְרַיִם, מתוך הקושי הגדול של העבדות. הוא מונה שבע פעמים שונות שבהן הושיע אותם מאויבים שונים. המספר הזה אינו מקרי, אלא מגיע בגלל שבאותה תקופה בני ישראל חטאו ועבדו לשבעה סוגים שונים של עבודה זרה.
לקראת הסוף, ה׳ מזכיר גם את בְּנֵי עַמּוֹן ואת פְּלִשְׁתִּים. זה קצת מפתיע, כי באותו הזמן בני ישראל עדיין סבלו מהם מאוד ועוד לא ניצלו מידם. הסיבה שה׳ מזכיר אותם היא כדי לעשות השוואה ולהעביר מסר ברור: בדיוק כמו שהיה לי הכוח להציל אתכם בעבר ממצרים, כך יש לי את היכולת המלאה להציל אתכם גם עכשיו מהאויבים שמציקים לכם היום.