שופטים, פרק י״ג, פסוק כ״ג

אשת מנוח מרגיעה את חרדתו של בעלה מפני מוות קרוב ומסבירה כי ההתגלות שחוו היא אות לחיים. היא טוענת כי לוּ, כלומר אם, ה' היה מעוניין במותם, הוא לֹא־לָקַח מִיָּדֵנוּ עֹלָה וּמִנְחָה, שכן קבלת הקורבנות מעידה על פיוס ורצון מצידו. יתרה מכך, ה' וְלֹא הֶרְאָנוּ אֶת־כׇּל־אֵלֶּה, משום שאין היגיון לחולל נסים מוחשיים אם ימותו מיד ולא יישאר איש לספר עליהם. כמו כן, היא מסבירה כי וְכָעֵת, בעת הזאת, ה' לֹא הִשְׁמִיעָנוּ כָּזֹאת, שהרי הבשורה על הולדת הבן מחייבת בהכרח שהיא תחיה כדי ללדת אותו.