קרה לכם פעם שכעסתם כל כך עד שהחלטתם החלטה קשה, וכשהכעס עבר פתאום הצטערתם עליה מאוד? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל. אחרי מריבה קשה ועצובה מאוד בין השבטים, הכעס הגדול עבר והתחלף בצער עמוק. בני ישראל הבינו ששבט בנימין כמעט ונעלם לגמרי, ונשארו ממנו רק שש מאות אנשים.
כדי להבין את הבעיה הגדולה שנוצרה, הסיפור מחזיר אותנו קצת אחורה בזמן. עוד לפני שהמריבה התחילה, העם התאסף והחליט החלטה חמורה. מסופר שכל איש ישראל נִשְׁבַּע בַּמִּצְפָּה. כלומר, הם התאספו במקום שנקרא מצפה לפני ה', ושם נשבעו שבועה. הם החליטו שאיש מהם לֹא יִתֵּן בִּתּוֹ לאנשי שבט בנימין. המשמעות היא שהם החרימו את שבט בנימין וקבעו שאסור להתחתן איתם. העונש הזה ניתן להם משום שאנשי בנימין סירבו להסגיר אנשים שעשו מעשים רעים, ובכך בעצם תמכו בהם.
אבל עכשיו, אחרי שהכל נגמר, בני ישראל נמצאים בבעיה. הם רוצים לעזור לניצולים של שבט בנימין להקים משפחות כדי שהשבט לא ייעלם לתמיד מעם ישראל, אבל הם שואלים את עצמם איך יוכלו לעשות זאת בלי להפר את השבועה החמורה שהם נשבעו בעבר.