חשבתם פעם איך לוחמים בימי קדם יכלו לברר פרטים אישיים על אנשים בלי לשאול אותם? כשלוחמי ישראל יצאו למשימה, הם קיבלו הוראה מדויקת את מי להעניש ואת מי להשאיר בחיים. נאמר להם וזה הדבר אשר תעשו, כדי להדגיש שצריך לעשות בדיוק את מה שהתבקשו ולא שום דבר אחר: להעניש את הגברים והנשים, אך להשאיר בחיים את הנערות הצעירות שעדיין לא התחתנו. המילה תַּחֲרִימוּ פירושה להעניש בחומרה רבה. התנ"ך משתמש בשפה עדינה ומכובדת, ולכן המילה יֹדַעַת, או הצירוף יֹדַעַת מִשְׁכַּב זָכָר, הם פשוט כינוי לאישה שכבר הייתה נשואה וחיה עם איש. אבל איך הלוחמים יכלו לדעת בוודאות מי נשואה ומי לא? חכמים מסבירים שהם עשו מבחן מיוחד: הם הושיבו אותן על חבית יין. אצל אישה שהייתה נשואה ריח היין היה עובר ומורגש, ואילו אצל נערה צעירה הריח לא עבר כלל. כך ידעו הלוחמים בדיוק מי היא מי, וקיימו את ההוראה שקיבלו.
שופטים, פרק כ״א, פסוק י״א
וְזֶ֥ה הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשׂ֑וּ כׇּל־זָכָ֗ר וְכׇל־אִשָּׁ֛ה יֹדַ֥עַת מִשְׁכַּב־זָכָ֖ר תַּחֲרִֽימוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.