שופטים, פרק כ״א, פסוק י״א

ההוראה ללוחמים מגדירה במדויק את גבולות הענישה, מי יומת ומי יישאר בחיים. ההנחיה וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ באה להדגיש כי רק פעולה זו תתבצע: השמדת כָּל זָכָר וכל אישה שאינה בתולה, תוך החרגת הבתולות והשארתן בחיים. הכתוב משתמש בלשון נקייה ומכנה אישה שקיימה יחסי אישות כאִשָּׁה יֹדַעַת מִשְׁכַּב זָכָר, ואת כל אלו מצווים הלוחמים להרוג ולכלות לחלוטין, כלומר תַּחֲרִימוּ. כדי לזהות בוודאות מי מהנשים אינה בתולה, הן נבדקו באמצעות הושבתן על חבית יין, שכן אצל אישה בעולה ריח היין היה עובר ונודף. שיטה פיזית זו נבחרה על פני העברת הנשים לפני הציץ שעל ארון הברית, משום שהציץ נועד להביא רצון וחסד לפני ה' ואינו ראוי לשמש כאמצעי לפורענות וענישה.