לאחר שנמצא פתרון להשגת נשים עבור הניצולים, העדה כולה פועלת לפיוס ושיקום הקשר עם שארית שבט בנימין. מהלך זה נעשה מתוך דאגה לטובת הכלל ולשלמות האומה, שכן בידם הייתה מסורת לפיה השכינה אינה שורה על ישראל אם חסר אפילו שבט אחד ממניין השבטים [מלבי"ם].
העדה שולחת שליחים אל בני בנימין אֲשֶׁר בְּסֶלַע רִמּוֹן, המקום שבו התחבאו הניצולים [ביאור שטיינזלץ]. המילים וַיְדַבְּרוּ וכן וַיִּקְרְאוּ לָהֶם שָׁלוֹם קשורות זו בזו: תוכן הדיבור של השליחים אל בני בנימין היה קריאה לשלום והבטחה מפורשת כי מעתה ואילך לא יהרגו אותם עוד [מצודת דוד]. במסגרת קריאת שלום זו, גם נמסרו להם הנשים שנמצאו עבורם, כדי להבטיח את המשך קיומו של השבט [מלבי"ם].