שופטים, פרק ח׳, פסוק ב׳

גדעון משיב לטענות אנשי אפרים בגישה מפייסת וענווה, ושואל אותם רטורית מֶה עָשִׂיתִי עַתָּה כָּכֶם, כלומר כיצד נחשבים מעשיו לעומת הישגיהם. הוא מדגיש כי עַתָּה, לקראת סיום המלחמה, פעולותיו מתגמדות לעומת תרומתם, וממחיש זאת באמצעות משל חקלאי: הֲלֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר. מחד גיסא, גדעון מדמה את תחילת המלחמה למִבְצִיר, עונת הלקיטה המרכזית, ואת סופה לאיסוף העֹלְלוֹת, הענבים הקטנים והפחותים הנלקטים בסוף, וקובע שהצטרפותם המאוחרת טובה מכל המערכה הראשונית שלו. מאידך גיסא, ההשוואה מתייחסת גם לאנשים עצמם, כך שגדעון מחניף לאנשי אפרים ומצהיר כי אפילו החלשים והפשוטים שבשבטם טובים וחשובים יותר מגיבורי משפחת אביעזר.