הנביא מאשים את העם בחטא נוסף, וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ, בין אם מדובר בביזוי המזבח לאחר שכבר הקריבו עליו קורבנות פגומים, ובין אם מדובר בנטישת נשותיהם הישראליות לטובת נשים נוכריות. בעקבות העוול, הנשים העזובות באות למקום הקודש ויוצרות כיסוי, כַּסּוֹת דִּמְעָה, על מִזְבַּח ה' מתוך בְּכִי וַאֲנָקָה, שהיא גניחה של צער פנימי עמוק. דמעות אלו, המעידות על רשעותם של הגברים, מציבות חסם רוחני מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת אֶל הַמִּנְחָה, כך שה' מסרב להפנות את מבטו אל הקורבנות. בשל כך, ה' אינו מוכן לקבל את מנחתם וְלָקַחַת רָצוֹן מִיֶּדְכֶם, ואינו מאפשר לקורבן לרצות ולפייס אותו.
מלאכי, פרק ב׳, פסוק י״ג
וְזֹאת֙ שֵׁנִ֣ית תַּעֲשׂ֔וּ כַּסּ֤וֹת דִּמְעָה֙ אֶת־מִזְבַּ֣ח יְהֹוָ֔ה בְּכִ֖י וַאֲנָקָ֑ה מֵאֵ֣ין ע֗וֹד פְּנוֹת֙ אֶל־הַמִּנְחָ֔ה וְלָקַ֥חַת רָצ֖וֹן מִיֶּדְכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.