מלאכי, פרק ב׳, פסוק ו׳

דמותו של הכהן והמנהיג הרוחני מתאפיינת בהעברה מדויקת של המסורת ובהוראת משפט צדק ללא שוחד, כך שתּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ. הוא הקפיד על דיוק הלכתי מוחלט והתרחק ממשוא פנים או מצביעות, ועל כן וְעַוְלָה לֹא־נִמְצָא בִשְׂפָתָיו, בין אם במסקנות ההגיוניות שהסיק מדעתו ובין אם בשיחות היומיום שבהן פיו ולבו היו שווים. מנהיג זה התנהל בדרך הישר ובְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי, מתוך דבקות ברצון ה' במקביל לעשיית צדק וגישור על סכסוכים בין אדם לחברו. בזכות הנהגתו המוסרית והוראתו המתמדת הוא מנע מאנשים לחטוא וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן, בדומה למנהיגי שבט לוי שהצליחו להניא את בני שבטם מהשתתפות בחטא העגל.