עונשם של המזלזלים בעבודת המזבח מתחיל בקללה כלכלית, כאשר ה' מכריז הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם אֶת־הַזֶּרַע ומשחית את התבואה כך שלא תצמח. מעבר לרעב שייווצר, העונש כולל ביזיון אישי ורוחני, שעליו נאמר וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל־פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם, כלומר ה' ישליך ויפזר על פניהם את צואת בהמות הקורבנות שהם מביאים. ענישה זו היא מידה כנגד מידה על הבאת קורבנות פגומים, והשלכת הצואה מסמלת את הסתרת הפנים והריחוק המוחלט של ה' מהם. בסופו של דבר, וְנָשָׂא אֶתְכֶם אֵלָיו, כאשר העוון עצמו או אויב חיצוני יובילו אותם אל החרפה, והם יישרפו ויהפכו למאוסים ונבזים ממש כמו הצואה.
מלאכי, פרק ב׳, פסוק ג׳
הִנְנִ֨י גֹעֵ֤ר לָכֶם֙ אֶת־הַזֶּ֔רַע וְזֵרִ֤יתִֽי פֶ֙רֶשׁ֙ עַל־פְּנֵיכֶ֔ם פֶּ֖רֶשׁ חַגֵּיכֶ֑ם וְנָשָׂ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.