הפסוק מבהיר את התכלית שעומדת מאחורי אזהרותיו החמורות של ה' לכהנים ולעם, ומדגיש כי מטרתן אינה ענישה אלא שימור של ברית עתיקה.
המילה וִידַעְתֶּם מתפרשת בשני אופנים. מחד גיסא, זוהי אזהרה ולפיה תדעו ותבינו את ההשלכות אם לא תשמעו בקול ה' [אבן עזרא]. מאידך גיסא, זוהי קריאה למודעות, כלומר דעו כי הסיבה ששלחתי אליכם אֵת הַמִּצְוָה הַזֹּאת להקפיד על כבוד ה', היא למען קבלת גמול טוב [מצודת דוד]. הציווי מופנה גם לעם ישראל, וכולל את החובה לכבד את הכהנים, להישמע להוראותיהם ולהימנע מהבאת קורבנות בעלי מום [אבן עזרא].
מטרת הציווי היא לִהְיוֹת בְּרִיתִי אֶת־לֵוִי, כלומר לקיים ולשמר את הברית. הפרשנים מסכימים כי ה' מרבה לצוות ולהזהיר משום שהוא חפץ שהברית שכרת עם שבט לוי, ובראשם אהרון וזרעו לדורותיהם, תמשיך ותתקיים [רש"י, רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. יתרה מזאת, אין מדובר בדרישה חדשה אלא בחובה קדומה שהכהנים מחויבים בה מכבר, שכן ברית הכהונה והלווייה נכרתה מראש על תנאי שישמרו על כבוד ה' [מלבי"ם].
ברית זו נכרתה באופן פומבי לעיני כל ישראל באמצעות נס המטות באוהל מועד ולכן ראוי שהעם כולו יקיים אותה. על הכהנים ללמוד מאהרון, הכהן הראשון שזכה לברית של חיים ושלום בזכות יראת השמים שלו והכבוד שרחש לה', בניגוד לאלו המבזים את שמו כעת [אברבנאל].