מלאכי, פרק ג׳, פסוק י״ד

מתוך שיחות החולין של האנשים בבתיהם עולה תסכול עמוק ומשבר אמונה ביחס להשגחה העליונה, והם טוענים כי אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים, שכן עבודת ה' נעשית לריק ולחינם. לטענתם, אין בעבודה זו תועלת לא לה' המרומם שאינו זקוק לה, ולא לאדם התוהה וּמַה־בֶּצַע ואיזה רווח צמח לו מכך כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ וקיימנו את חוקיו. המסקנה העגומה של המתלוננים היא שה' אינו משלם גמול על מעשים טובים, ומתוך כך הם זועקים וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית. הליכה אפלה זו מתארת את שפלות הרוח וההכנעה מתוך יראת ה', או לחלופין את הצער והייסורים שחוו האנשים דווקא בגלל השמירה על עול המצוות, לאחר שיגעו לריק מבלי לזכות בשכר.