קרה לכם פעם שהתאמצתם מאוד לעשות משהו נכון וטוב, אבל הרגשתם שבסוף לא יצא לכם מזה שום דבר? תחושה כזו בדיוק הרגישו חלק מהאנשים בתקופת הנביא. הם ישבו בבתים שלהם, מתוסכלים ומאוכזבים, ואמרו זה לזה שוא עבוד אלהים. המילה שווא פירושה לחינם. הם טענו שלעבוד את ה' זה פשוט לחינם. למה הם חשבו כך? מצד אחד, הם אמרו שה' כל כך גדול ומרומם שהוא בכלל לא צריך את המעשים של בני האדם, ומצד שני, הם הרגישו שהם עצמם לא מקבלים שום שכר על המעשים הטובים שלהם.
מתוך האכזבה הזו הם זעקו ומה בצע כי שמרנו משמרתו. המילה בצע משמעותה רווח או תועלת, והם בעצם שאלו איזה רווח יצא לנו מזה ששמרנו על החוקים והמצוות של ה'. הם אפילו הוסיפו והתלוננו וכי הלכנו קדורנית. המילה קדורנית קשורה לחושך ואפלה, והיא מתארת הליכה כפופה ושפופה. האנשים הרגישו שהם התנהגו בענווה וביראת ה', אבל במקום לקבל על כך שכר על המאמץ שלהם, הם רק חוו קושי וצער.