במציאות של העולם הזה, פעמים רבות נדמה כי הרשעים שולטים וזוכים להצלחה, בעוד הצדיקים נרמסים תחתיהם וחיים באפלה. אולם, הנבואה מציגה מהפך עתידי דרמטי של צדק אלוהי, שבו תזרח האמת ותתגלה כאור יום. אז יתהפכו היוצרות: הצדיקים, שסבלו זמן רב תחת שלטון הרשע, הם אלו שיגברו על עושי הרשעה וירמסו אותם [צאינה וראינה, רד"ק, אבן עזרא].
הפועל וְעַסּוֹתֶם מבטא פעולה של דריסה, כבישה וכתישה. הפרשנים מציעים שני כיוונים לשוניים קרובים להבנת המילה: הגישה המרכזית קושרת אותה למילה עסיס, כלומר פעולת הדריסה והסחיטה של ענבים או רימונים בגת כדי להוציא מהם את המיץ [אבן עזרא, רד"ק, מצודת ציון]. גישה נוספת קושרת את המילה לשורש של המילה עיסה, ומסבירה כי הצדיקים ידושו את הרשעים ברגליהם עד שיימעכו כעיסה [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. מבחינת נוסח המקרא, הוסכם כי המילה נכתבת באות סמ"ך, למרות מסורות עבר שדנו באפשרות כתיבתה באות שי"ן [מנחת שי].
תיאור מפלתם של הרשעים ממשיך במילים כִּי־יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם. המילה כַּפּוֹת מתייחסת לשטח התחתון של הרגל, בדומה לכף היד [מצודת ציון]. האפר משמש כאן כדימוי לכיליונם של הרשעים, אשר יישרפו מחום יום הדין [רד"ק, מלבי"ם]. תהליך זה אינו בהכרח מיידי; הרשעים יילכו ויכלו בהדרגה, וכל זמן שיהיו קיימים הם יהיו למרמס תחת רגלי הצדיקים [רד"ק]. במבט עמוק יותר, האפר מייצג את סופו של תהליך הדין העתידי, שבו לאחר מיצוי העונש, גופם של הרשעים כלה, נשמתם נשרפת, והרוח מפזרת את אפרם תחת כפות רגלי הצדיקים [אברבנאל].
זמן התרחשות המהפך מוגדר במילים בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה. זהו יום המשפט והגמול שה' ייעד מראש [רד"ק, מצודת דוד]. יום זה מקושר לשמש הצדקה שהוזכרה קודם לכן בנבואה [אבן עזרא]. השמש ביום זה תפעל בצורה כפולה והפוכה, בדומה לשמש בטבע שיכולה להתיך שעווה אך גם להקשות מלח: אורה יביא מרפא לצדיקים וישמח אותם, אך בו זמנית ילהט וישרוף את הרשעים [אברבנאל, ביאור שטיינזלץ].
ההדגשה על המילים אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה באה ללמד שיום זה אינו תוצאה של תהליך טבעי או מערכת כוכבים, אלא פעולה מוחלטת של הרצון האלוהי. מטרתו המרכזית של יום זה, המזוהה עם זמן תחיית המתים, היא להוציא את הצדק מן הכוח אל הפועל באופן מוחשי. בעולם הזה, השכר והעונש הרוחניים נסתרים מהעין, מה שמוביל בני אדם לספקות. לכן, ה' יברא מציאות חדשה שבה הנשמות ישובו לגופים, כדי שכל בני האדם יוכלו לראות בחושיהם הפיזיים את ההבדל האמיתי בין מי שעבד את ה' למי שלא. בדומה לשפחה ולגבירה שרבות בחושך מי מהן יפה ובהירה יותר, ורק כשיעלה הבוקר תתברר האמת – כך עם זריחת אורו של יום הדין, יתפזר החושך של העולם הזה ויתברר לעין כל מי הוא הזכאי ומי החייב [אברבנאל].