לאחר טיהור עם ישראל בגלות, עבודת הקורבנות תשוב להתקבל לפני ה' במתיקות ובעונג, כפי שמבטאת המילה וְעָרְבָה. הכתוב מציין את יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם שכן שם עתיד להיבנות בית המקדש, ומדגיש דווקא את הבאת המִנְחַת, קורבן שלא הותר להקריב בבמות פרטיות מאז החורבן. עבודה זו תתקבל בדומה לתקופות עבר, המכונות כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת, אשר מכוונות לימי הבית הראשון או לתקופות משה ושלמה שבהן ירדה אש מהשמיים כגילוי ניסי לרצון ה'. לחלופין, ביטויים אלו רומזים לשחר האנושות בימי נח והבל שבהם לא הייתה כלל עבודה זרה, ומלמדים שגם לעתיד לבוא תיעקר העבודה הזרה מן העולם.
מלאכי, פרק ג׳, פסוק ד׳
וְעָֽרְבָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה מִנְחַ֥ת יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָ֑͏ִם כִּימֵ֣י עוֹלָ֔ם וּכְשָׁנִ֖ים קַדְמֹנִיֹּֽת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.