נחמיה, פרק ו׳, פסוק י״א

קרה לכם פעם שמישהו הציע לכם להתחבא כי בחוץ קצת מסוכן, אבל ידעתם שזה פשוט לא הדבר הנכון לעשות? זה בדיוק מה שקרה לנחמיה. האויבים שלו ניסו להפחיד אותו, והציעו לו לברוח ולהסתתר בתוך בית המקדש כדי להציל את חייו. אבל נחמיה מסרב מיד, ויש לו שתי סיבות טובות. קודם כל, הוא שואל בפליאה הַאִישׁ כָּמוֹנִי יִבְרָח. נחמיה הוא מנהיג חשוב וגיבור. הוא מסביר שאם הוא יברח, כולם יחשבו שהוא פחדן, וזו תהיה בושה גדולה. חוץ מזה, הוא חזק ויכול להילחם באויבים, ולכן אין לו שום סיבה לברוח. הסיבה השנייה קשורה לקדושה של בית המקדש. נחמיה שואל וּמִי כָמוֹנִי אֲשֶׁר־יָבוֹא אֶל־הַהֵיכָל וָחָי. הפעם, במקום להגיד כמה הוא חשוב, הוא מזכיר שהוא אדם רגיל ולא כוהן. לפי הציווי של ה', רק לכוהנים מותר להיכנס אל תוך ההיכל כדי לעבוד את עבודת הקודש. מי שאינו כוהן ונכנס לשם, עובר על איסור חמור שהעונש עליו הוא מיתה, ולכן אדם כמוהו לא יכול להיכנס למקום כל כך קדוש ולהישאר בחיים. בגלל שתי הסיבות האלה, נחמיה מודיע בביטחון לֹא אָבֽוֹא. הוא מצהיר שהוא לא ייתן לפחד מהאויבים לגרום לו לעבור על המצוות של ה'.