נחמיה, פרק ו׳, פסוק ו׳

יצא לכם פעם שמישהו המציא עליכם שמועה לא נכונה רק כדי להרוס לכם משהו חשוב שאתם עושים? זה בדיוק מה שקרה לנחמיה. בזמן שהוא עבד קשה כדי לשקם ולבנות מחדש את חומות ירושלים, האויבים שלו ניסו לעצור אותו בכל מחיר ושלחו לו מכתב איומים מפחיד. המילים כָּתוּב בָּהּ מתארות את מה שהיה בתוך אותה איגרת. האויבים כתבו שם שבַּגּוֹיִם נִשְׁמָע, כלומר, בכל העמים מסביב כבר יודעים ומדברים על כך שהיהודים מתכננים למרוד במלכות. כדי לגרום לשקר הזה להישמע אמיתי, הם הוסיפו שוְגַשְׁמּוּ אֹמֵר את הדברים. גשמו הוא בעצם גשם הערבי, אחד מאויבי יהודה המוכרים, והוא כביכול מאשר שהשמועה נכונה. בהמשך המכתב הם מאשימים את נחמיה ישירות ואומרים לו עַל־כֵּן אַתָּה בוֹנֶה הַחוֹמָה, כלומר, אתה מתבצר ובונה כדי להתכונן למרד, ומוסיפים וְאַתָּה הֹוֶה לָהֶם לְמֶלֶךְ, שמשמעותו היא שאתה מתכנן ורוצה להיות מלך על היהודים. עכשיו, אפשר לשאול למה נחמיה בכלל צריך לחשוש מהשקרים האלו, הרי המלך בעצמו נתן לו רשות לבנות את החומה! מתברר שהאויבים תכננו עלילה מסוכנת מאוד. הם רצו לדווח לשלטונות שנחמיה שכר נביאי שקר שיכתירו אותו למלך בסתר. אם המלך היה שומע את זה, הוא היה עלול להאמין שבניית החומה היא באמת בגידה. המכתב מסתיים במילים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שמסכמות שדברים קשים ושקריים כאלו בדיוק נכתבו באותה איגרת כדי להפחיד את נחמיה.