מנהיגי העמים השכנים מנסים לטמון פח למנהיג יהודה במסווה של הזמנה לוועידה דיפלומטית, אך חושיו הפוליטיים המחודדים מונעים ממנו ליפול ברשתם.
ההזמנה וְנִוָּעֲדָה יַחְדָּו משמעותה קריאה לאסיפה וכינוס, מעין הצעת מפגש ופסגה בין נחמיה לבין מנהיגי המדינות האחרות [מצודת ציון, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. מקום המפגש המוצע הוא בַּכְּפִירִים בְּבִקְעַת אוֹנוֹ, ולגבי משמעות המילה בַּכְּפִירִים קיימות שתי גישות מרכזיות. גישה אחת סבורה כי מדובר בשמו של מקום ספציפי העומד בתוך בקעת אונו [רש"י, מצודת דוד], ויש המזהים אותו עם העיר "כפירה" שבנחלת שבט בנימין [מלבי"ם]. לעומת זאת, גישה אחרת מפרשת את המילה מלשון כפרים קטנים, כלומר ההזמנה הייתה להיפגש באחד מן הכפרים הפזורים בבקעת אונו [רלב"ג, אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ].
בסוף הפסוק משתף נחמיה במחשבותיו: וְהֵמָּה חֹשְׁבִים לַעֲשׂוֹת לִי רָעָה. הוא השכיל לקרוא בין השורות ולהבין כי המטרה האמיתית של הכינוס אינה שלום, אלא תכנון מוקדם להורגו שם [רש"י, מצודת דוד]. חשדנותו וזהירותו של נחמיה כלפי אותם אנשים שלא היו מידידיו נבעו, ככל הנראה, מהיכרותו העמוקה עם עולם התככים הפוליטיים של חצר המלוכה הפרסית, שלימדה אותו שלא לתת אמון בהזמנות מסוג זה [ביאור שטיינזלץ].