נחמיה פונה אל ה' בתפילה לעשיית צדק, ומבקש ממנו לזכור ולשלם כגמולם לאויביו ולנביאי השקר שניסו להכשיל את שליחותו באמצעות פחד ומרמה. בקשתו זׇכְרָה אֱלֹהַי לְטוֹבִיָּה וּלְסַנְבַלַּט כְּמַעֲשָׂיו אֵלֶּה היא קריאה להשיב לכל אחד מהם על פי מעשיו הרעים [מצודת דוד]. עיקר פשעם בהקשר זה היה מתן שוחד לנביאי שקר, כדי שאלו יפחידו את נחמיה באמצעות נבואות כזב [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם].
ציון שמה של לְנוֹעַדְיָה הַנְּבִיאָה כחלק ממערך ההפחדה עורר דיון בקרב המפרשים באשר לזהותה. הגישה המרכזית היא שמדובר באישה, נביאת שקר, שהייתה שותפה למסע ההפחדה נגדו וקיבלה על כך שכר [רש"י, מצודת דוד]. יש הסבורים כי מדובר היה באישה בעלת אוב [ר' סעדיה גאון]. מנגד, קיימת מסורת פרשנית שלפיה "נועדיה" איננה אישה כלל, אלא כינוי לשמעיה בן דליה, שנקרא כך משום שהציע לנחמיה "ניוועד אל בית האלוהים". לפי גישה זו, התואר הַנְּבִיאָה בלשון נקבה מופיע רק כדי להתאים לסיומת הנקבית של השם "נועדיה", בדומה לשם "קהלת". עם זאת, ההסבר הפשוט והנכון יותר הוא שמדובר באישה ממש, והמילה "וגם" בפסוק באה לרבות אותה כדמות נוספת ונפרדת [אבן עזרא].
בנוסף לנועדיה, נחמיה מבקש מה' לזכור גם את וּלְיֶתֶר הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הָיוּ מְיָרְאִים אוֹתִי, הלוא הם שאר נביאי השקר שנשכרו כדי להטיל עליו אימה ומורא [ביאור שטיינזלץ, מלבי"ם]. יש המבחינים בין תפקידיהם של נביאי השקר השונים: בעוד שנועדיה ואחרים נשכרו כדי להפיץ עלילות שקר כאילו נחמיה עתיד למלוך, "יתר הנביאים" נשכרו למטרה הישירה של זריעת פחד ובהלה בליבו [מלבי"ם].