נחמיה, פרק ו׳, פסוק י״ז

על אף הצלחת בניית החומה מאת ה', נאלץ נחמיה להתמודד עם חתרנות פנימית גַּם בַּיָּמִים הָהֵם, בין אם במהלך עבודות הבנייה ובין אם לאחר השלמתן. השרים ואצילי העם, הם חֹרֵי יְהוּדָה, קיימו קשרים חשאיים מאחורי גבו והיו מַרְבִּים לשלוח את אִגְּרֹתֵיהֶם אשר היו הוֹלְכוֹת עַל־טוֹבִיָּה, כלומר נשלחות אל טוביה. קשר זה נבע מקשרי חיתון פוליטיים ומהתפיסה השגויה כי טוביה הוא איש ישר וההתנגדות אליו אינה אלא מחלוקת פנימית. חלופת המכתבים, שכללה גם את האגרות וַאֲשֶׁר לְטוֹבִיָּה שהיו בָּאוֹת אֲלֵיהֶם בחזרה, שימשה רשת ריגול שהדליפה את סודותיו של נחמיה ואילצה אותו להמשיך בשמירה קפדנית על ירושלים.