נחמיה, פרק ו׳, פסוק ז׳

איגרת האיום מטיחה בנחמיה האשמות שווא על מרידה בשלטון וטוענת כי וְגַם נְבִיאִים הֶעֱמַדְתָּ לִקְרֹא עָלֶיךָ. הכוונה אינה לאנשים בעלי רוח הקודש, אלא לנואמים רהוטים שנשכרו כדי להפיץ שמועות בִֽירוּשָׁלַם לֵאמֹר מֶלֶךְ בִּיהוּדָה, כלומר להכריז על נחמיה עצמו כמלך. שולח האיגרת מזהיר כי וְעַתָּה יִשָּׁמַע לַמֶּלֶךְ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, והשמועות על ההמלכה העצמית עלולות להגיע לאוזני מלך פרס ולהסתיים באסון עבור נחמיה. מתוך העמדת פני אוהב הדורש את טובתו, הוא מציע פתרון ערמומי וקורא לו וְעַתָּה לְכָה וְנִוָּעֲצָה יַחְדָּו, כדי להיפגש ולהתייעץ יחד כיצד להעלים את השמועות בטרם המלך יפגע בו.