וַיְהִי כַאֲשֶׁר נִשְׁמַע לאויבי יהודה כִּי בָנִיתִי אֶת הַחוֹמָה, הם מבינים שכל הפגמים תוקנו וְלֹא נוֹתַר בָּהּ פָּרֶץ, כלומר לא נשארה בה שום פרצה. עם זאת, גַּם עַד הָעֵת הַהִיא, באותו שלב שבו החומות כבר עמדו על תילן, עדיין דְּלָתוֹת לֹא הֶעֱמַדְתִּי בַשְּׁעָרִים. שערי העיר נותרו פתוחים, מה שהותיר באויבים תקווה כי יוכלו לחדור פנימה ולעצור את המלאכה לפני סיומה. מצב ביניים זה יצר חלון הזדמנויות מסוכן המסביר את סכנת ההתנקשות בנחמיה בהמשך, שכן רק לאחר הצבת הדלתות תאבד תקוותם של האויבים כליל.
נחמיה, פרק ו׳, פסוק א׳
וַיְהִ֣י כַאֲשֶׁ֣ר נִשְׁמַ֣ע לְסַנְבַלַּ֣ט וְ֠טוֹבִיָּ֠ה וּלְגֶ֨שֶׁם הָֽעַרְבִ֜י וּלְיֶ֣תֶר אֹֽיְבֵ֗ינוּ כִּ֤י בָנִ֙יתִי֙ אֶת־הַ֣חוֹמָ֔ה וְלֹא־נ֥וֹתַר בָּ֖הּ פָּ֑רֶץ גַּ֚ם עַד־הָעֵ֣ת הַהִ֔יא דְּלָת֖וֹת לֹא־הֶעֱמַ֥דְתִּי בַשְּׁעָרִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.