במדבר, פרק כ״ה, פסוק ו׳

בדיוק כשמשה הורה להעניש את החוטאים, וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא, נשיא שבט שמעון ששמו הועלם בשלב זה כדי לא לחלוק לו כבוד. בניגוד לאלו שחטאו בסתר, הוא פעל בעזות מצח וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית, בת מלך מדין, והביא אותה אל משפחתו לשם קיום יחסי אישות. המעשה התרחש לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, חברי הסנהדרין, תוך התרסה פומבית כלפי משה בטענה שגם הוא נשא אישה מדיינית, תוך התעלמות מכך שזה קרה בטרם ניתנה תורה. מול חילול השם והמגפה המשתוללת עמדה ההנהגה משותקת, וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, המקום שממנו יוצאת ההלכה. ההלכה הנדרשת נעלמה ממשה באותו רגע עקב ההתקפה האישית נגדו, מצב שכוון משמיים כדי לאפשר לפינחס לקום ולפעול.