במדבר, פרק כ״ז, פסוק י״ז

משה מבקש מה' מנהיג שישמש דוגמה אישית, אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם ויעמוד בעצמו בראש הלוחמים בחזית, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם כדי לנהל את ענייני החברה והמשפט בשגרה. מעבר לנוכחותו, עליו להפעיל סמכות מעשית, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם, לארגן את העם, להכריע לטובתם גם בעל כורחם, ולזכות להכניסם בפועל אל הארץ המובטחת. מטרת הבקשה היא שוְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה, אלא יונהגו על ידי אדם בעל רוח אלוהית ששכלו מתעלה על מונהגיו. מנהיג זה נדרש לצעוד בראש אך גם להשגיח מאחור שאיש לא ייוותר לבדו, תוך דאגה מתמדת להגנת העם ולפרנסתו.