במדבר, פרק כ״ז, פסוק כ׳

העברת ההנהגה דורשת אצלת סמכות, ולכן משה מצטווה להעניק ליהושע תכונות של גדולה רוחנית, כבוד שלטוני או מקרני האור שהאירו מפניו, ובכך וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו. נתינה זו היא רק חלקית, מֵהוֹדְךָ, משום שעוצמתו של יהושע משתקפת מאורו של משה כשם שהלבנה משקפת את אור השמש, וכן מפני שיהושע לא היה יכול להכיל את מלוא השפע הרוחני לצד גבורתו הצבאית. מטרת פעולה זו היא לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כלומר שהעם יקבל את מרותו ויציית לו מתוך הבנה שה' מתגלה דרכו, או שישמעו על הכבוד שהוענק לו וייראו מפניו. הכתוב מדגיש את השמיעה ולא את הראייה, משום שאסור להסתכל ממושכות בפני המנהיג, או מפני שהפחתת האור נועדה לאפשר לכלל העם לגשת אל יהושע ולשמוע את דבריו ישירות ללא פחד.