במדבר, פרק כ״ז, פסוק א׳

חמש נשים יתומות מתייצבות מול ההנהגה ויוזמות דרישה משפטית לנחלה ולהמשכיות לשם אביהן. הפעולה המחושבת שבה וַתִּקְרַבְנָה יחד מלמדת על התייעצות מוקדמת ועל אמונה שרחמי ה' נתונים לכולם בשווה, גם אם החברה נוטה להעדיף זכרים. הפירוט הארוך של השושלת, בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף, נועד לבסס את זכותן החוקית לרשת את אביהן, ומעיד כי בדומה ליוסף, גם הן היו צדקניות שהצטיינו באהבת ארץ ישראל. אזכורן המפורש, וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה, מדגיש את חכמתן, ושינוי סדר הופעת השמות במקומות שונים בתורה בא ללמד כי בין אם נמנו כאן לפי גילן או לפי חכמתן, כולן היו שקולות וראויות באותה מידה.